"לדבר" במשחק את הבלתי מדובר – טיפול בטראומה בילדות באמצעות תרפיה במשחק
טראומה אצל ילדים יכולה להיגרם ממגוון אירועים, ולעיתים קשה להגדירם באופן חד-משמעי, שכן כל ילד עשוי לפרש את האירועים בצורה שונה. פיגועים, תקיפות מיניות ותאונות דרכים הם דוגמאות מובהקות לאירועים טראומטיים, אך גם חוויות כמו גירושין, מחלות , אובדן או חרם עלולות להתקבע כחוויה טראומטית בתודעת הילד. לעיתים, ילדים מצליחים להתמודד עם אירוע קשה בצורה טבעית, אך ישנם מקרים בהם ההתמודדות משתבשת ודורשת מענה רגשי מקצועי.
מחקרים מעידים כי טראומה בילדות עלולה להשפיע עמוקות על הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של הילד לאורך חייו (Felitti et al., 1998). הטראומה פוגעת בהתפתחות המוחית, במערכת החיסונית וההורמונלית, ולעיתים משאירה את הילד בתחושת סכנה מתמשכת גם כאשר האיום חלף.

השלכות טראומה על פעוטות וילדים
ילדים שנחשפים לטראומה לפני גיל 17 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח קשיים רגשיים והתנהגותיים, ואף משברים פסיכוטיים. בגיל הרך, הטראומה עשויה להתבטא ברגרסיה, כגון חזרה להרטבה, מציצת אצבע או פחדים שבעבר כבר חלפו. ילדים בגיל זה נוטים לשחזר את הטראומה דרך משחקים או שיחות חזרתיות, כאילו הם מנסים "להבין" או "לתקן" את אשר התרחש.
בגילאי בית הספר, ההתמודדות עם טראומה נראית לעיתים כניתוק רגשי: הימנעות מדיבור על האירוע, ירידה בריכוז, התבודדות או התנהגויות מוחצנות כמו כעס והתפרצויות. לעיתים נראה כי הילד "שכח" את הטראומה, אך היא נוכחת מתחת לפני השטח ומכתיבה את תגובותיו הרגשיות.

למה חשוב לדבר עם ילדים על טראומה שחוו – ולמה זה כל כך קשה
חוויות טראומטיות מאופיינות באי-וודאות, חוסר שליטה וניתוק מהקשר. הן נחוות לרוב דרך המערכת הרגשית הקדומה של המוח – האמיגדלה – ולא דרך החשיבה ההגיונית. לכן, ילדים אינם מצליחים תמיד להבין, להסביר או לעבד את מה שקרה להם. כאשר הם אינם מקבלים מילים שיכולות להאיר את החוויה – הם נותרים לבד עם תחושות של בלבול, פחד, אשמה או בושה.
שיחה מווסתת, תואמת גיל ומכילה, יכולה להפחית חרדה, לשחזר תחושת שליטה ולבנות נרטיב מארגן לאירועים כאוטיים (Van der Kolk, 2014). אך מבוגרים רבים מתקשים ליזום שיחה כזו – לעיתים מתוך רצון לגונן על הילד מכאב נוסף, ולעיתים מתוך קושי רגשי לדבר על מה שגם עבורם היה טראומטי.
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שילדים צעירים "לא זוכרים" טראומה. אך המחקר מראה כי גם בגיל הרך, חוויות טראומטיות נטמעות בגוף ובזיכרון הסומטי של הילד, וזקוקות לעיבוד רגשי (Osofsky, 2007). הימנעות משיחה מותירה את הילד עם רגשות סוערים, תחושות של אשמה עצמית, ותגובות התנהגותיות שאינן תמיד מובנות לסביבה: התקפי זעם, קושי בריכוז, תוקפנות, בעיות שינה, בריחה רגשית, התנהגות מינית לא מותאמת או סימפטומים גופניים.
ילד שחווה טראומה עלול להאמין שהוא "רע", "דפוק" או "אשֵם". לדוגמה, ילדה שעברה פגיעה מינית עשויה לומר: "זה קרה לי כי לא אמרתי לא מספיק חזק". או ילד שהיה עד לאלימות יומיומית עלול להאמין: "אם הייתי מתנהג יותר יפה, זה לא היה קורה". ילדים צעירים חושבים באופן אגוצנטרי, ולכן לעיתים מייחסים לעצמם אחריות לאירועים שקרו.

איך משחק עוזר לעבד טראומה?
במקום לדרוש מהילד לדבר על מה שכואב לו – המשחק מאפשר לו לבטא את החוויה מבלי לומר אותה במילים. המשחק הוא שפת הילדות, והוא כלי טיפולי עוצמתי במיוחד כשהמילים חסרות או קשות מדי.
בתוך המשחק, הילד יכול לשחזר סיטואציות שהכאיבו לו – אך הפעם בתנאים בטוחים. הוא שולט בדמויות, קובע מה יקרה להן, ומחליט אם הן ינצחו, יברחו, יתאחדו או ייעלמו. כך, בתוך הסיפור, מתאפשר לו לחוות מחדש את האירועים – אך הפעם ממקום של שליטה, בחירה וחוזק. המשחק מאפשר עיבוד לא מודע, הפנמה של תובנות, והפחתת מתח גופני ורגשי.

כיצד מתבצע טיפול בטראומה באמצעות   Play Therapy ?
Play Therapy – תרפיה במשחק – היא גישה טיפולית מבוססת מחקר, המאפשרת לילדים להביע, להבין ולעבד רגשות דרך אמצעים לא-מילוליים. הילד אינו נשאל שאלות ישירות כמו "מה קרה לך?" אלא מוזמן לשחק, ליצור, לבחור דמויות, למצוא פתרונות – וכל זאת במסגרת טיפולית יציבה, בטוחה ולא שיפוטית.
המטפל משמש כעד רגשי, מפרש רגשות שמובעים דרך המשחק, ומשקף לילד את מה שהוא מתקשה לומר לעצמו. לדוגמה, ילד שחווה נטישה עלול לבנות שוב ושוב סיפור על ילד שההורים שלו נעלמים. תוך כדי תהליך, המטפל יכול לומר: "נראה שקשה מאוד לילד במשחק כשאמא שלו נעלמת... אולי גם אתה מרגיש לפעמים שהלב שלך מתכווץ כשמשהו כזה קורה?"
באמצעות המשחק, הילד:

• בונה תחושת שליטה מחודשת.
• משחזר את החוויה בתנאים בטוחים.
• נותן ביטוי רגשי לתחושות עמוקות.
• מקבל שיקוף וחיזוק לקיום הרגשות שלו.
• מפתח אסטרטגיות התמודדות חיוביות.

לסיום: לא חייבים לעבור את זה לבד
טראומה בילדות היא חוויה שמטלטלת את עולמו של הילד – אך גם את עולמם של הוריו. לא תמיד יודעים מה לומר, איך לפנות, או מתי לפנות לעזרה. חשוב לדעת שלילדים יש יכולת מופלאה להחלים – בתנאים הנכונים, ובתוך קשר טיפולי בטוח.
אם הילד שלכם חווה חוויה קשה, או שאתם מבחינים בהתנהגות שמעלה סימני שאלה – אל תחכו. טיפול רגשי מותאם – כמו תרפיה במשחק – יכול לסייע לילד לדבר את הבלתי מדובר, להשתחרר מהכאב ולחזור לצמיחה.