טנטרום-התקפי זעם אצל ילדים

בין גיל שנה וחצי לשלוש, מתפתחת באופן מואץ תחושת העצמאות וה"אני". הילד מגלה שהוא יצור נפרד – יש לו רצון, מחשבות ודעה. הוא רוצה לבחור לבד את הבגדים, לשפוך לבד את החלב, לנעול לבד את הנעליים.
אבל אז המציאות מתנפצת – השרוול נתקע, הנעל לא נכנסת, ההורה ממהר, והוא חווה תסכול עז: “רציתי לבד – אבל לא הצלחתי!”
ברגע כזה, כשהפער בין הרצון ליכולת גדול מדי, נוצר עומס רגשי שהמוח הצעיר לא יודע להכיל. המערכת הרגשית מוצפת, והתגובה הגופנית והרגשית מתפרצת החוצה.

• לא להיבהל.
• לא לאיים (“אם תמשיך – לא תראה טלוויזיה שבוע”).
• לא להתעלם.
• לא לנסות לחנך בזמן הסערה.

במקום זאת, היי נוכחת, רגועה וברורה. הילד ילמד ממך שהעולם שלו לא מתפרק, גם כשהוא מרגיש ככה.

אם את מרגישה שההתקפי הזעם תכופים, קיצוניים, או מלווים בהתנהגות אלימה – ייתכן שיש צורך בהדרכת הורים או טיפול רגשי. לפעמים מאחורי ההתפרצויות מסתתרים קשיי ויסות, חרדה, או צורך לא ממומש בקשר ובביטחון.

בקליניקה שלי, אני פוגשת ילדים רבים שחווים התקפי זעם. בטיפול באמצעות משחק (Play Therapy), הילד מבטא את מה שקשה לו במילים של משחק. דרך הבובה, החול, הציור או הסיפור, הוא חווה מחדש סיטואציות מתסכלות, אבל הפעם בתוך סביבה בטוחה ומכילה.
לאט לאט הוא לומד: גם כשהוא כועס – הוא יכול להירגע. גם כשהוא מתוסכל – יש מי שרואה אותו ומבין.
הטיפול לא מלמד את הילד “להתנהג יפה” – הוא מלמד אותו להרגיש אחרת.
אם את מזהה שההתפרצויות של ילדך מתחילות לנהל את הבית, או שקשה לך להבין מה עומד מאחוריהן – אשמח לפגוש אתכן בקליניקה שלי בראשון לציון.
יחד נוכל להבין מה הילד שלך מנסה לומר דרך הזעם, ולעזור לו למצוא מילים, משחקים ודרכים חדשות לבטא את עצמו.