• qxio-ios-telephone
  • qxif-envelope
  • qxif-car
  • qxio-social-whatsapp-outline
  • qxio-social-facebook

טנטרום-התקפי זעם אצל ילדים

כשהעולם של הילד מתהפך לרגע

הבנה עמוקה של התקפי זעם אצל ילדים ודרכים נכונות להתמודד

הורים רבים מתארים סיטואציות יומיומיות שבהן הילד "מאבד את זה": נופל לרצפה, צורח, בועט, מתפרץ, מסרב להירגע. לעיתים מדובר באירוע קצר של כמה דקות, ולעיתים בסערה רגשית שנראית כאילו אין לה סוף.
הסיטואציות האלה – שמכונות טנטרומים – אינן "בעיות חינוך", אלא תגובה רגשית של ילד צעיר שמוצף ואינו יודע עדיין איך לווסת את עצמו.

מה זה בעצם טנטרום?

טנטרום הוא התקף זעם, תגובה רגשית עזה למצבי תסכול, אכזבה או גבול. הילד מרגיש שמשהו לא קורה כפי שציפה, ושהשליטה נלקחת ממנו. במילים פשוטות – העולם הפנימי שלו מתהפך.
זה יכול לקרות כשהוא לא מקבל את הסוכרייה שרצה, כשהאחות נוגעת בצעצוע שלו, כשהגרב לא עולה כמו שצריך, או כשההורה אומר "לא" בדיוק ברגע הלא נכון מבחינתו.
ילדים צעירים עדיין חסרים את היכולת לשיים רגשות, להסביר במילים, או להבין מה בדיוק מרגיז אותם – ולכן הגוף שלהם “מדבר” במקומם. הבכי, הצעקה, הבעיטה או ההשתטחות על הרצפה הם שפת הרגש שלהם.

למה זה קורה דווקא בגיל הרך?

בין גיל שנה וחצי לשלוש, מתפתחת באופן מואץ תחושת העצמאות וה"אני". הילד מגלה שהוא יצור נפרד – יש לו רצון, מחשבות ודעה. הוא רוצה לבחור לבד את הבגדים, לשפוך לבד את החלב, לנעול לבד את הנעליים.
אבל אז המציאות מתנפצת – השרוול נתקע, הנעל לא נכנסת, ההורה ממהר, והוא חווה תסכול עז: “רציתי לבד – אבל לא הצלחתי!”
ברגע כזה, כשהפער בין הרצון ליכולת גדול מדי, נוצר עומס רגשי שהמוח הצעיר לא יודע להכיל. המערכת הרגשית מוצפת, והתגובה הגופנית והרגשית מתפרצת החוצה.

איך נכון להגיב בזמן טנטרום?

  1. איך נכון להגיב בזמן טנטרום?
    הישארי רגועה – הוא זקוק לשקט שלך.
    אם תצטרפי לסערה, היא רק תתעצם. גם אם זה קורה באמצע הסופר או בכניסה לגן – נשמי. הילד זקוק למבוגר יציב שיישאר רגוע כשהוא מאבד שליטה.
  2. שקפי את מה שאת רואה ושומעת.
    “נראה שהיה לך קשה כשלא קיבלת את הצעצוע.”
    “את ממש מאוכזבת שלא הספקנו ללכת לפארק.”
    “אתה כועס כי רצית לעשות לבד.”
    השיקוף אינו חיזוק להתנהגות – הוא גשר בין עולמו הרגשי לבין הבנת המציאות.
  3. חבקי או שמרי מרחק – בהתאם לצורך שלו.
    יש ילדים שהחיבוק עוזר להם להירגע, ויש כאלה שזקוקים למרחב אישי. אפשר לומר: “אני כאן לידך, כשתרצה שאחבק אותך.”
  4. שמרי על גבול ברור.
    גם אמפתיה וגם גבול הולכים יחד: “אני רואה שאתה מאוד כועס, אבל אני לא מרשה להרביץ.”
    הילד צריך לדעת שהרגש מותר – ההתנהגות לא.
  5. אחרי שהסערה נרגעת – דברו.
    כשהוא רגוע, זו ההזדמנות ללמידה. אפשר לשאול: “מה יכול לעזור לך בפעם הבאה כשאתה מרגיש ככה?” או “איך נוכל להגיד את זה במילים במקום בצעקות?”

 

השאירו פרטים

מה לא כדאי לעשות

  • לא להיבהל.
  • לא לאיים (“אם תמשיך – לא תראה טלוויזיה שבוע”).
  • לא להתעלם.
  • לא לנסות לחנך בזמן הסערה.

במקום זאת, היי נוכחת, רגועה וברורה. הילד ילמד ממך שהעולם שלו לא מתפרק, גם כשהוא מרגיש ככה.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם את מרגישה שההתקפי הזעם תכופים, קיצוניים, או מלווים בהתנהגות אלימה – ייתכן שיש צורך בהדרכת הורים או טיפול רגשי. לפעמים מאחורי ההתפרצויות מסתתרים קשיי ויסות, חרדה, או צורך לא ממומש בקשר ובביטחון.

טיפול רגשי באמצעות משחק – המקום שבו הילד לומד לווסת את העולם שלו

בקליניקה שלי, אני פוגשת ילדים רבים שחווים התקפי זעם. בטיפול באמצעות משחק (Play Therapy), הילד מבטא את מה שקשה לו במילים של משחק. דרך הבובה, החול, הציור או הסיפור, הוא חווה מחדש סיטואציות מתסכלות, אבל הפעם בתוך סביבה בטוחה ומכילה.
לאט לאט הוא לומד: גם כשהוא כועס – הוא יכול להירגע. גם כשהוא מתוסכל – יש מי שרואה אותו ומבין.
הטיפול לא מלמד את הילד “להתנהג יפה” – הוא מלמד אותו להרגיש אחרת.
אם את מזהה שההתפרצויות של ילדך מתחילות לנהל את הבית, או שקשה לך להבין מה עומד מאחוריהן – אשמח לפגוש אתכן בקליניקה שלי בראשון לציון.
יחד נוכל להבין מה הילד שלך מנסה לומר דרך הזעם, ולעזור לו למצוא מילים, משחקים ודרכים חדשות לבטא את עצמו.