• qxio-ios-telephone
  • qxif-envelope
  • qxif-car
  • qxio-social-whatsapp-outline
  • qxio-social-facebook

מה עושים כשהילד ביישן או מתקשה ליצור חברויות?

הילד מתבייש לגשת, נמנע ממפגשים או מרגיש לבד? המאמר ייתן לך הבנה וכלים לעזור לו בצעדים קטנים ובטוחים לבנות קשרים, לחזק את הביטחון העצמי – ולהרגיש שייך.

כשהילד ביישן – ואנחנו רק רוצים שיצליח להשתלב

"כולם שיחקו יחד, והיא ישבה בצד. אמרה שלא נעים לה, שהיא לא יודעת איך להתחילים..."
"כשהוא רואה קבוצה של ילדים, הוא פשוט מתכווץ. לפעמים אני שומעת את עצמי אומרת – לך, תנסה – והוא פשוט לא מצליח לזוז."

כהורים, חשוב לנו לדעת שילדנו מצליחים ליצור קשרים, להרגיש שייכות, לשחק עם אחרים. אנחנו יודעים עד כמה תחושת שייכות משפיעה על הדימוי העצמי של הילד, על הביטחון שלו, על הרצון ללמוד ולהתפתח. ובכל זאת – לא כל הילדים קופצים למים החברתיים בקלות. יש כאלה שזקוקים ליותר זמן, עידוד, תיווך עדין.

למה יש ילדים שנמנעים מקשרים חברתיים?

ישנם ילדים שנולדים עם טמפרמנט זהיר וזהירותם באה לידי ביטוי גם בקשרים חברתיים. הם מהססים לפני שהם מצטרפים לפעילות, מתקשים ליזום אינטראקציה או להביע את עצמם בקבוצה. זה לא אומר שמשהו "לא בסדר" אצלם – אלא שהם זקוקים לליווי מותאם יותר, לקצב שלהם.

בנוסף, ישנם גם גורמים סביבתיים שמשפיעים: מסרים של הסביבה, ריבוי זמן מסך, חוויות חברתיות קודמות, וגם מודלים הוריים. כל אלה יוצרים אצל הילד את ה"תמונה החברתית" שהוא מכיר – ולעיתים, התמונה הזו מערפלת או מגבילה את יכולתו להשתלב.

מתי ביישנות הופכת לאתגר רגשי?

ביישנות כשלעצמה אינה בעיה. למעשה, זו תכונת אופי נפוצה וטבעית. אך כשהיא מלווה בהימנעות ממושכת, מצוקה רגשית או תחושת בדידות – חשוב לעצור ולהתבונן. ילדים שנמנעים שוב ושוב ממשחקים משותפים עלולים לא לפתח מיומנויות חברתיות בסיסיות – כמו פתרון קונפליקטים, דחיית סיפוקים או קריאת סיטואציה חברתית. לפעמים, דווקא קושי כזה עלול להוביל להתנהגות שנראית "לא חברותית": אלימות, השתלטות או הסתגרות.

ומה עם הילד שמתבודד שעות בחדרו?

בני נוער (ולעיתים גם ילדים צעירים) עשויים להסתגר בחדרם, להימנע מקשרים, לשקוע בעולמות וירטואליים – ולנו ההורים לא ברור מה עובר עליהם. לא תמיד הם ישתפו או יידעו להסביר מה קשה להם. לעיתים זו בושה, לפעמים פחד מדחייה, תחושת כישלון או אובדן אמון ביכולת של מישהו להבין ולעזור.

ככל שהזמן עובר – הקושי מעמיק, והבדידות עלולה להוביל למצבי סיכון נוספים כמו שימוש בחומרים, דיכאון סמוי או פרישה ממסגרות.

אז מה אפשר לעשות?

  • לא לדחוף – ללוות: עידוד עדין, חיזוק על כל יוזמה חברתית קטנה, הכרה בקושי – אלו עוזרים יותר מכל דחיפה נוקשה.
  • לתווך ולהסביר: לעזור לילד להבין מצבים חברתיים, לפרש כוונות, להתכונן מראש לסיטואציות.
  • להיות שם: לפעמים, רק ההבנה שההורה רואה, מבין ולא שופט – יוצרת מרחב שמזמין שינוי.
  • לפנות לטיפול רגשי בגיל צעיר: ככל שההתערבות מוקדמת, כך נוכל למנוע הצטברות של קושי ומצוקה, ולעזור לילד ללמוד דרכי התמודדות חדשות ובריאות יותר.

איך נראה טיפול רגשי באמצעות משחק?

טיפול רגשי בילדים מתרחש דרך עולמם – המשחק. בתוך חדר הטיפול, המשחק הוא גם שפה וגם מרחב בטוח. דרכו הילד מבטא פחדים, דימוי עצמי, חוויות של דחייה או הצלחה, ובאמצעות קשר יציב ובטוח – נוצר תהליך של גילוי, עיבוד וריפוי.

לדוגמה, ילד שבמשחק שלו תמיד בונה "עיר סגורה", עם חומה ואף אחד לא יכול להיכנס – עשוי לבטא תחושת בדידות או פחד מקשרים. כשהמטפל נמצא איתו בתוך העולם הזה, נוצר מרחב עדין שבו הילד יכול להתחיל לבדוק אפשרות אחרת: לפתוח שער, להכניס מישהו, לשנות סוף.

הטיפול מלווה גם אתכם – ההורים – במפגשי הדרכה רגישים ומקצועיים, שבהם נבין יחד מה עובר על ילדכם ואיך אפשר לתמוך בו גם בבית.

אם הילד שלכם מתקשה חברתית – אל תחכו

אם אתם מבחינים שילדכם ביישן במיוחד, מתרחק מקשרים, מתבודד או מגיב באגרסיביות בסיטואציות חברתיות – זה הזמן לעצור ולברר מה עובר עליו. ככל שנתערב מוקדם יותר, נוכל למנוע מעגל של בדידות, תסכול והימנעות.

אני כאן כדי ללוות אתכם. יחד נבין מהו מקור הקושי, נבנה דרך מותאמת ונעזור לילדכם להרגיש בטוח יותר בקשרים חברתיים – ולכם ההורים, להרגיש שאתם לא לבד בהתמודדות.

השאירו פרטים