1. מסביב לבית, לגן, ליישוב ולמדינה יש גדר. בעצם הגדר שומרת על מי שבפנים כדי שלא ייכנסו פנימה אנשים שלא צריכים להיכנס.
2. מסביב לבית, לגן או לבית ספר, ליישוב ולמדינה יש גדר שבדרך כלל שומרת על מי שבפנים כדי שלא ייכנסו פנימה אנשים שלא צריכים להיכנס. הפעם המחבלים הצליחו לעבור את הגדר ולהיכנס לחלק מישראל. עכשיו החיילים שלנו עסוקים בלתפוס אותם, ולשמור יותר חזק על הגדר, כדי שזה לא יקרה שוב.
3. בינינו לבין עזה יש גדר שהיא בעצם הגבול שלנו שמונע מעבר משם לשטח שלנו. יש בה שומרים ומצלמות ותצפיתניות. האירוע שקרה בשבת בבוקר הוא חריג, ובו הצליחו לתקוף את כל אמצעי השמירה ולעבור את הגדר. עכשיו מתקנים את הגדר וצה"ל שומר עליה יותר.

1. אויבים של ישראל שרוצים לעשות רע לאנשים שגרים בארץ. אנחנו עכשיו נלחמים בהם כדי להגן על עצמנו.
2. אויבים של ישראל ששייכים לארגון טרור ונלחמים בנו באופן לא מוסרי ואכזרי. אנחנו עכשיו נלחמים בהם כדי להגן על עצמנו. יחד איתנו כל העולם נאבק בהם, ותומך בנו מולם.

1. עיר מחוץ לישראל, שיש בה תושבים וגם מחבלים/אויבים של ישראל (אפשר להראות על מפה או ציור אם זה מתאים).
2. ליד ישראל יש מקום שנקרא עזה, ויש לנו גבול איתו, ויש בו תושבים אבל גם מחבלים של חמאס או ג'יהאד שיורים טילים. אם הילד או הילדה שואלים, אפשר להגיד שלשם הם לקחו את האנשים שהם חטפו וכעת הם מסתתרים שם.

אנשים שכרגע לא יכולים לצאת מהבית, מהממ"ד או מהיישוב כי יש שם מחבלים וזה מסוכן.

1. רעש חזק עם צליל מיוחד שמסמן לנו שעכשיו צריך ללכת יחד לממ"ד או למרחב מוגן.
2. רעש חזק עם צליל מיוחד שמסמן לנו שעכשיו יש טילים וצריכים ללכת יחד לממ"ד או למרחב מוגן ששומר עלינו.
3. רעש עם צליל עולה ויורד שמופעל כשיורים עלינו טילים. כששומעים אותו צריך ללכת לממ"ד או למרחב מוגן.

1. חדר מיוחד בתוך הבית או מחוצה לו שבו הטילים לא יכולים לפגוע. כשנשמעת אזעקה, אנחנו צריכים להיכנס במהירות ובזהירות למרחב המוגן, ושם נהיה בטוחים עד שכבר לא יהיו טילים.
2. חדר מיוחד בבית או מחוצה לו, שבנוי חזק יותר משאר הבית, עם קירות מבטון, ודלתות וחלונות מיוחדים, שמגן מפני הנזק שטילים יכולים לעשות. כשנשמעת אזעקה, צריך להיכנס במהירות ובזהירות למרחב המוגן ולחכות שם עד שתסתיים התקפת הטילים.

1. אבא או אמא יצאו לעזור עם עוד חיילים וחיילות לאנשים שצריכים עזרה ולשמור עלינו.
2. אבא או אמא שלנו הוא/היא חייל/חיילת, והם יצאו עם עוד חיילים לעזור לאנשים שצריכים עזרה. כמו שאבא או אמא יוצאים כל יום לעבודה, הפעם הם לא יצאו לעבודה אלא הלכו לצבא.
3. בדרום/צפון יש עכשיו טילים ויריות והאנשים שם צריכים שהצבא יעזור להם. היחידה של אבא או אמא, שכוללת אותם וחברים שלהם, הולכים לעזור להם. לאבא ואמא יש את מה שצריך כדי לשמור עליהם (אפשר להוסיף: טנק חזק/אפוד/נשק) והם התאמנו לזה. הם לא תמיד יהיו זמינים ואנחנו כולנו חושבים עליהם ומחכים שיחזרו מהר ובשלום.

הערה כללית: אם הם שואלים מתי ההורה יחזור, אפשר לענות שאבא או אמא לא יישנו בבית, ויודיעו לנו מתי הם יחזרו או יבואו לבקר. אפשר לדבר על הגעגוע. אפשר להציע לילדים לצייר להורה ציור, להקליט מסר שאפשר יהיה לשלוח ועוד.

1. אנשים שמתו במלחמה ועכשיו הם בלב ובזיכרונות שלנו.
2. כשמישהו מת במלחמה, קוראים לו "חלל". יש בית קברות מיוחד לחיילים ולחיילות. עכשיו הם בלב ובזיכרונות שלנו.

1. כשמישהו מת, הגוף שלו כבר לא מרגיש כלום ושמים אותו באדמה, במקום מיוחד שנקרא בית קברות.
2. בלוויה, האנשים שאהבו את מי שמת הולכים למקום שקוראים לו בית קברות/בית עלמין ונפרדים. הגוף של מי שמת כבר לא מרגיש כלום, אז שמים אותו באדמה ונפרדים.
3. הנשמה, שזה כל מה אותם נשים ואנשים שמתו חשבו והרגישו ואהבו, נשארת בלב ובזיכרון שלנו.

1. אחרי שאדם מת, המשפחה שלו או שלה נשארת בבית למשך שבוע כדי להיפרד יחד.
2. אחרי שאדם מת, המשפחה שלו או שלה נשארת בבית במשך שבוע, ולבית באים חברים כדי לבקר ולספר יחד סיפורים, ולהמשיך לזכור אותו או אותה. בחלק מהזמן יהיו סיפורים עצובים ואנשים יבכו, כי מתגעגעים לאלו שנפטרו/נהרגו/מתו, אבל בחלק מהזמן אפשר להיזכר דווקא בסיפורים המצחיקים ומותר גם לצחוק.

אמרו את האמת, גם אם לא את כולה. מצאו את דרך להגיד אמת באופן שישמור על תחושת הביטחון שהילדים זקוקים לה. חשוב לא להציף אותם במידע מפחיד וקטסטרופלי. כאן, ניסינו לתת הסברים אמיתיים, מינימליים, עם אפשרות לשאול שאלות, לתת מקום לתקווה, למוגנות ולביטחון. אמת מותאמת לגיל: חשוב לדבר עם כל ילד בהתאם לגילו. לילדים קטנים נסביר בצורה פשוטה וברורה, עם ילדים גדולים יותר ניתן לדבר על המורכבות ועל המצב. חשוב לענות בצורה קצרה ולא לפרט מדי אלא לאפשר לילד לשאול שאלות ולהקשיב למה שמעניין את הילד.

דברו עם הילדים במילים שהם יכולים להבין. שמרו על קשר עין והוסיפו גם מגע או חיבוק, כדי לייצר תחושה של ביטחון ושיש על מי לסמוך.

נשמו עמוק או עשו משהו שיסייע לכם לשמור על עצמכם אסופים. זאת, כדי לנהל את השיחה ברוגע עד כמה שאפשר.

שאלו למשל, "מה אתה יודע? מה את שמעת?", והזמינו אותם לשאול אתכם הכול. העבירו את המסר שאתם מקור המידע שלהם לדעת מה קורה. אפשר גם להגיד - "יש לך שאלות ממש טובות וחשובות. גם לי יש, אבל לא תמיד יש לנו תשובות להכול. ברגע שאדע יותר, אעדכן אותך".

לפעמים, גם כשהילדים לא שואלים שאלות, ניתן לראות על פי ההתנהגות שלהם שהם במצוקה כלשהי, ועל כן חשוב לתת להם מילים, לתווך ולפרש את החוויה הרגשית שלהם. כך הם יבינו את מה שהם חווים טוב יותר וזה כשלעצמו מווסת ומרגיע.

הילד לא רוצה לדבר: לא להכריח לדבר ולא ללחוץ על הילד לדבר על הפחדים שלו או הלחץ. יש ילדים שלא מעוניינים לשוחח. חשוב לזכור שכל ילד הוא שונה ולא כל ילד מתייחס לאירועים בצורה דומה. אפשר להציע לילדים לצייר או ליצור ואפילו לשחק הרבה, דרך משחק ויצירה ילדים מתארים קשיים ופחדים ואפילו מתמודדים איתם.

סכמו את השיחה. גם אם לא נאמר דבר מצד הילד: סיכום השיחה הוא חשוב, ותוכלו לשאול בו - איך היה לך לדבר על זה? אם הם לא עונים, זה בסדר. תוכלו לומר -"זה באמת כבד וקשה. כולנו מרגישים הרבה דברים (כעס, פחד, עצב) ואנחנו יחד