הכניסה לכיתה א' היא אחת מתחנות המעבר המרכזיות בחיי הילד – רגע מכונן שמסמל לא רק שינוי במבנה הלימודים או בשגרת היום, אלא גם שינוי זהותי, רגשי וחברתי. זהו שלב בו הילד נדרש לעבור מעולם המשחק והגמישות של הגן, לעבר מסגרת פורמלית, מובנית, תובענית יותר, בעלת כללים ברורים ודמויות סמכות חדשות. השאלה שמעסיקה הורים רבים – האם הילד שלי מוכן לעלות לכיתה א'? – היא שאלה עמוקה, שלא מסתכמת בידיעת אותיות או יכולת לכתוב את שמו.
מהי מוכנות לכיתה א'?
המושג "מוכנות לכיתה א'" מתאר את מכלול היכולות, הכישורים והבשלויות שהילד צריך לפתח על מנת להתמודד בהצלחה עם הדרישות הלימודיות, החברתיות והרגשיות של בית הספר. מוכנות זו מתפתחת בהדרגה לאורך השנים הראשונות לחיים, ומתבססת על התפתחות תקינה בתחומים שונים.

המעבר מבית הספר לגן אינו מתרחש בוואקום – הוא מלווה לעיתים בחרדות, חששות ושאלות אצל הילד וגם אצל ההורים. ילדים קולטים היטב את תחושת הביטחון או הלחץ של הוריהם, ולכן חשוב לשים לב גם למה שהילד שומע וגם למה שהוא מרגיש.
הורים רבים מתלבטים האם הילד בשל לעלות כיתה, ולעיתים חווים רגשות אשמה, בלבול או דאגה – במיוחד כאשר הילד צעיר יחסית או מגלה סימני קושי חברתי או רגשי.

בעוד שקל יחסית למדוד מיומנויות קוגניטיביות (למשל באמצעות מבחנים או משימות), היכולת הרגשית והחברתית של הילד היא לעיתים פחות נראית – אך לא פחות משמעותית. ילד שמתקשה בוויסות רגשי, שסובל מקשיים חברתיים, או שמרגיש חרדה וחוסר ביטחון, עלול להתקשות להשתלב במסגרת הלימודית גם אם הוא יודע לקרוא ולחשב.
ההסתגלות למסגרת בית הספר דורשת לא רק יכולות שכליות, אלא גם בשלות רגשית המאפשרת לילד להאמין בעצמו, להכיל קשיים, ולפנות לעזרה כאשר הוא זקוק לה.

• חוסר רצון לדבר על בית הספר או על המעבר.
• התנגדות לקנות ציוד, להיפרד בבוקר, או אפילו לדבר על "כיתה א'".
• רגרסיה בהתנהגות (כמו חזרה להרטבה או התקפי זעם).
• קושי להיפרד מההורים.
• הסתגרות חברתית, קושי להתחבר או רגישות גבוהה לדחייה.

הנה מספר רעיונות מעשיים שיכולים לתמוך בילד ולהקל את המעבר:

• שיח מקדים עם הילדו ביטוי רגשי -  חשוב לשוחח עם הילד על השינוי שצפוי, לאפשר לו לשאול שאלות, לבטא חששות, ולתת מקום לרגשות כמו התרגשות, אבל גם פחד או בלבול.  לא למהר להרגיע, אלא לשאול, להקשיב, ולתת תחושת ביטחון – "אנחנו איתך". שתפו אותו במה שצפוי בכיתה א' – בלי להלחיץ, אבל גם לא לטשטש.
• תרגול סיטואציות חברתיות – קריאת ספרים על חברות, תרגול פתרון קונפליקטים, שחקו משחקי תפקידים - הדמיות של "מה קורה ביום הראשון", "מה עושים כשלא מכירים מישהו", "מה עושים כשיש געגוע".
• שיפור תחושת המסוגלות – גם בעשייה יומיומית קטנה – מהתארגנות עצמאית בבוקר ועד אחריות לסידור התיק – תחושת המסוגלות מתפתחת ונבנית מתוך חוויות הצלחה. תנו מקום לבחירות הקטנות שלו. 
• כדאי להכין את הילד מראש – לספר לו על מבנה בית הספר, על כך שיהיו שיעורים, מורה, הפסקות, חברים חדשים. ניתן לשלב ביקורים בבית הספר, להראות תמונות ולהקריא ספרים על ילדים שעולים לכיתה א'. דברו על מה קורה בהפסקה, איך מבקשים להצטרף למשחק, איך פותרים ריב עם חבר.
• תרגול סבלנות, התמודדות עם אכזבה, התארגנות בבוקר, פתרון בעיות קטנות לבד – כל אלה מחזקים את תחושת המסוגלות של הילד לקראת כיתה א'. אפשרו לו להסתגל בקצב שלו, תוך גבולות ברורים ותחושת ביטחון.
• חיזוק כישורים חברתיים  - עודדו את הילד להזמין חברים מהגן או להיפגש עם ילדים שצפויים ללמוד איתו בכיתה.