אי אפשר להסתיר את המציאות הקשה מהילדים, אבל חשוב ונכון לתווך אותה בצורה שהכי מתאימה להם. ד"ר יעל דפנה טליאס ממכללת לוינסקי מתארחת בפודקאסט "משחקי בריאות" כדי להסביר איך לעשות זאת.

ד"ר יעל דפנה טליאס, מרצה בתחום החינוך בכנסים ,באקדמיה, וכבר שנים רבות מכשירה מחנכות לגיל הרך. התמחותה והתעסקותה מתרכזות בהבנה עמוקה של הגיל הרך והצרכים המיוחדים של ילדים בגיל הזה, המשפיעים על ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית.

ד"ר יעל דפנה טליאס, לשעבר מפקחת במעונות היום, הסבירה למה חשוב לשים לב כשבוחרים מעון: "כדאי שההורים ידרשו לדעת אם המחנכות עברו הכשרה"

ד"ר טליאס מזכירה כי הילדים, בכל גיל, מכוונים לקלוט את מה שההורים משדרים. "כל מה שאנחנו כהורים חווים – הם קולטים ומרגישים, לכן הקפדה על תקשורת מרגיעה, שמשדרת מידע אמין, מינימלי ומותאם גיל יכולה לסייע לילדים עצמם, אבל גם להורים בסופו של דבר".

המעבר לכיתה א’ הוא שלב התפתחותי מרכזי המשלב שינוי לימודי, רגשי וחברתי, ודורש מהילד בשלות במספר תחומים. מוכנות אמיתית כוללת כישורים קוגניטיביים, מוטוריים, רגשיים וחברתיים, ולא מסתכמת בידיעת אותיות או מספרים. הורים יכולים לסייע באמצעות הכנה הדרגתית, חיזוק תחושת הביטחון והמסוגלות.

אי אפשר להגן על הילדים מכל הערה מעליבה או לעג, אבל אפשר לצייד אותם בכלים שיעזרו להם להתמודד ולשמור על ביטחון עצמי גם כשהם נפגעים. שיח רגשי פתוח בבית, חיזוק הערך העצמי ותרגול תגובות קצרות ולא אימפולסיביות יכולים להפוך חוויה פוגעת להזדמנות לצמיחה. "המטרה היא לא להתעלם מהכאב - אלא לפתח תגובות שמגנות ומעצימות

העידן הנוכחי מתגמל מוחצנות והיא נדרשת בכל מקום - לא רק בכיתה או על במה, אלא גם מול מצלמות ומסכים. מדוע ילדים ביישנים עלולים להישאר מאחור ואיך תסייעו להם?

מדיניות שהוחלה השנה מחייבת רבים מילדי הגנים לעלות לכיתה א', גם אם הם לא מוכנים רגשית. ד״ר יעל דפנה טליאס, מטפלת ומומחית לחינוך לגיל הרך, חוששת שמערכת החינוך "לא קשובה למורכבות הרגשית של הילדים". משרד החינוך: "החוזר לא מבטל את שיקול הדעת של גורמי המקצוע"

ד"ר יעל דפנה טליאס, מרצה בחוג לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, התריעה כי משמעות החוזר היא "שילדים רבים שחווים עומס רגשי, רגישות גבוהה או קשיי הסתגלות, אך אינם עומדים בקריטריונים הפורמליים, יידרשו לעלות לכיתה א' גם אם סביבתם הקרובה מזהה שהם זקוקים לזמן נוסף של הבשלה".

הראיון עם ד"ר יעל דפנה טליאס הדגיש את חשיבות האמון כבסיס לקשר יציב ובטוח בין הורים לילדים. שבירת האמון נגרמת מטעויות נפוצות, ובראשן הבטחות שלא מקוימות, חוסר עקביות בתגובות וזלזול ברגשות הילד. כדי לבנות ולחזק את האמון, על ההורים לגלות אחריות לטעויותיהם, לשמור על עקביות ולתרגל הקשבה אמיתית שאינה מבטלת את רגשות הילד. המסר המרכזי הוא שהאמון נבנה או נשבר בפרטים הקטנים והיומיומיים, ושיקומו דורש כנות וסבלנות מצד ההורים.